|
האופק מתעתע בי
בימים של קיץ
כשהרגשות גואים
האופק מתעתע בי
בהזיית לילה מאוחרת
כשהחלומות על מפתני
האופק מתעתע בי
בשיאו של יום
כשאני מנסה להתרכז בדבר מה
האופק מתעתע בי
כשאני רואה אותך
והמציאות נדחקת אל קצה התודעה
האופק מתעתע בי
כשהמציאות שבה ופוקדת אותי
והמחנק גובר. |
|
|
למי יש כוח לדון
בקיום של אנשים?
לי יש...והייתי
רוצה להגיד
שהמשפט "אני
כותב משמע אני
קיים" בהחלט
רלוונטי כי מי
שלא כותב לא
יכול בעצם לתת
הוכחות מוצקות
שהוא קיים
ושהשכל שלו באמת
מפיק משהו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.