|
אותך קיבלתי במתנה
הלב רועד
מרימה את העיניים לשמיים
ומודה
אותך קיבלתי במתנה
הרבה אור ושמחה הכנסת לחיי
מרימה את העיניים לשמיים
ומודה
תודה לאל שאותי זכר
שלך חיים נתן
אותך קיבלתי במתנה
ואני זוכרת כל רגע
כאילו חפר בדמי
נחרט בליבי. |
|
|
בגיגול הקודם
הייתי זה שגוזר
את הפסטה.
דק-דק-דק הייתי
גוזר. קראו לי
לוצ'יאנו שגוזר
דק-דק (באיטלקית
זה הולך יותר
טוב, אבל לא
תבינו).
המאפיונר
הקומפולסיבי
ברגע מיסטי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.