|
לא יכולה לדבר
לא יכולה לנשום
לא מסוגלת לזוז... כאילו כל עצם בגופי משותקת
ידיי רועדות
לבי דופק בחוזקה
עיניי לא מסוגלות למצמץ
טיפות זיעה קרות נופלות ממצחי
גופי משותק
לבי עוד רגע יוצא מקרבו
הכל שקט... דממה... וחושך
רק עיניו שם זוהרות אליי...
לא שולטת בעצמי... בפרץ הרגשות המטורף שאחז בי
כל גופי רועד...
רק רוצה לגעת, משתוקקת אליו
כאילו בלעתי את לשוני
הנשימות שלו קצובות... וחדות
הוא מתקרב אליי...
טיפה
ועוד טיפה...
שכרון חושים
הוא מחייך
מושיט את ידו
מלטף את פניי
מתמוגגת
מוצפת אהבה
שותקת. ממתינה
הוא כמעט מדבר
מקסים אותי מחדש בחיוכו
ואז שמעתי, כאילו בלחישה:
"אני אוהב אותך..."
|
|
|
יש לנו אהבה,
היית מאמינה?
יגאל עמיר, גונב
מערן צור,
למטרות חיזור
והורמונים בעודו
עומד אל מול
מרגלית, טוב לא
מולה ממש, אבל
כשיש תמונה,
דיכאון והרבה
זמן פנוי, הכל
אפשרי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.