טל שיש / חזרה בתשובה |
לצדף, לחול
לים כחול
לחבר שנשא עיניו למרחק.
אני לו והוא לי
ושנינו כתמונת ראי
אשר נסדק, נשחק, ניתק.
וצלילי ילדות עדיין סוחפים
את רגלנו הרוקדות
ועם השנים נוספו צלילים
אך ניגוניך מרחפים
בין סולמות וחבלים
אתה. אני.
ללא מילים.
וזרועותיי עוד פרושות לחבק
את הזמן שעצר מלכת
אך נדמה כי לך
הוא הולך ומתרחק
אל סאון הים אשר בשצף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|