|
ברחובות העיר הלילה משתולל
מפגיש בין זוגות שפתיים
ומספק אהבות ושבועות לבנות ירושלים
בחדרי החם והסגור
במיטה רחבה ונוחה
אני שוכב לבד.
אני ישן ולבי ער
קולך כמפל נקטר
מוליך את דמי בשנתי
בחצר הגפן מתחילה לפרוח
הלבנה מביטה ברגעיה האחרונים
לפני שתסתלק בקנאה
מפני יופייך העולה מן המדבר
לעבר מעוני.
השחר עולה יפה כמו
שמלה הנשמטת מגופך
גופי מוכן ליקיצה -
אך אם זה לא מנשיקתך
אינני מעוניין להתעורר. |
|
|
"הייתי כל כך
בדיכאון/ מתהלך
במעגלים אצלי
בסלון/ משתומם,
מתרוקן, חושב
עוד ועוד/
הבעיות עם המים,
העתיד הלא ורוד/
האדמה שלנו -
כולה יבשה/ אז
מייד הלכתי לבמה
חדשה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.