עודד ויס / תניני ו... |
שוב כשלו רגליי אל מול פנייך
ואורך המסנוור עיניי סימא
פיסה כחולה מתקלפת בשמיים
ובמערב שוב טבעה החמה
שפתותייך השרות כזמיר
שיערך המלבלב כאילן
צמתך שעל כתפך מתנודדת
תניני ואשב לצידך כאן
מלמדת את אותי מהו יופי
שקוסם לי על אלפי גווניו
חלומות מתוקים את לי רוקמת
בחוטים עדינים של קטיפה וזהב
על ראשך שלל עלי השלכת
וידי שעונה רדומה על כתפך
מביא אני לך פירות מתוקים של קיץ
תניני ואשק לך על לחייך
הרשי לי להגיד לך את שאהבתי
את אשר מייבש את שפתותיי
מה שעל ליבי יושב כמו סלע
הדבר שברכות טופח על פניי
את השמש הבוקר לך אחטוף מן הרקיע
וזר כוכבים בלילה לך אקטוף
אעשך למלכה על גבעות ירוקות ועמק
תניני ואת אהבתך לעד ארדוף
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|