תגידו אתם, מה שווה סקס בלי נגיעת ארוטיקה?
ואו ארוטיקה... צמרמורת!!!
זוהי תכלית ופסגת הרומנטיקה.
זהו יופי הבריאה שכל הבריאה מצטמצמת ברגעים ספורים של
ארוטיקה.
רק המילה המדהימה הזו.
רק המילה הזו משרה אווירה של תשוקה וחוסר אונים.
כל העולם שותק.
כל הסביבה מחרישה.
הכול נראה מוטרף וורוד.
הכול נראה יותר יפה ממה שהוא באמת!!!
האור כבוי.
רק פלורוסנט בצבע סגול או אדום חלש, או אפילו אור חלש של
נרות.
מוסיקה חלשה שבקושי שומעים
ושני בני אדם.
שני בני אדם שהם בעצם מייצרים את העולם ברגע זה.
ארוטיקה זה לא סקס.
כן כן...
ממש לא.

זהו רגע שבו תמצית הנפש מתעלה בהתעלות מיסטית ממש לשיא
יכולתה,
לשיא רצונה.

זהו רגע שבו השמים והארץ נפגשים יחד.

זהו רגע שבו נראה פתאום שהעולם מסכים לכל בקשותיך ונותן לך
ליהנות בלי ההפרעות המוכרות שלו,
או שהוא בעצם נוצח על ידיך.

זהו רגע שאם חווית אותו אתה תתמכר אליו ולא תסכים לפחות ממנו.

זהו רגע שכל הרעש של היומיום נמוג ואינו נשמע כלל.

הכול מתפורר, הכל פתאום לא שווה. הכל כל כך שולי.

אתה יכול להיות הגבר הכי מאובק

שברגע הזה הוא בושם...

פתאום שומעים כל נשימה.

הנשימה שלה מחלחלת כמו תנור חם בחורף ללבך.
אתה מרגיש יד שנכנסת לך ללב ומנקה אותו מכל הלחצים.
זהו רגע קדוש!!!
רגע שלאף בלבול או צער אין אישור להיכנס באמצע.
פסגת הרומנטיקה והפנטזיה של הסקס...
כל הרומנטיקה בנויה להגיע לרגע יחיד ובודד זה.
אני בטוח שאם היו הרבה רגעים כאלו העולם היה מתפוצץ מעוצמת
האושר והאנרגיה האדירה והחושנית הזו.
כדור הארץ לא היה סובל את זה.
אנו לא היינו סובלים את זה.
מזל שיש רק רגע אחד כזה.
אם היו יותר רגעים שכאלו לא היינו יכולים לעמוד בזה ולבנו היה
קורס חיש מהר.
זהו רגע שבו לבנו לא עומד בלחץ,
רגע שנשימה הופכת לחייל עם נשק ששובה אותך בלי רצונך ומכניס
אותך לעולם מפונטז של קסם,
רגע שאי אפשר להתנגד לו כשהוא קורה,
רגע שבו הסקס הוא פתאום משני.
ברגע ששומעים את דפיקות הלב של האהוב אנו נמסים מבפנים, נהפכים
לנראים
ואינם רואים.
רגע שבו אתה לראשונה לא רואה שום דבר חוץ מאהובתך.
רגע שייתן לך דלק גם למצבים קשים ומבלבלים.
רגע שבו אתה מאוהב.
רגע שבו אתה מתאהב.
את הפיקוד על הגוף תופס הלב.
המוח זז הצידה...
פתאום רואים חיוך אמיתי, חיוך טהור, יותר טהור מהיהלום הכי
טהור שראינו.
חיוך ורוגע שמוחק את כל קמטי היגע והצער.
חיוך שובה, חיוך שמסמן את בואו של האושר האמיתי ללא סייגים,
ללא פסולת,
רק אושר...
רק אהבה...
רק שקט...
פתאום מובן לנו מה שאמר החכם באדם: "מים רבים לא יכבו את
האהבה"...
כן כן, רק מים רבים?
אנו שואלים ברגעים אלו.
כל האוקיינוס לא יוכל להוציא אותנו מרגעים אלו.
זהו שיר שלא נגמר...
זוהי מנגינה,
זוהי שירה,
זוהי הארוטיקה...
ולחשוב שהכול התחיל בגלל שקנית לה פרח. {לא היה שווה???}

אוהב,
אליה.