מושיקו ליפקובסקי / שירה עקרה |
למה זה קורה לי
אני לא קורה
ולא יודע מה קורה
מה שקרה לי פעם
קרע אותי מבפנים
זו קריעת תחת
זו קריאה לעזרה
הוא נקרה בדרכי לא מזמן
ואמר לי שהיא קרה אליו
אז מה קרה שאלתי
אז היא קרה
תלך ותתבונן בתקרה
ותקווה שהיא לא תקרוס מתוך שגרה
מקרה שקרה לי בצעירותי ליד ראש הנקרה
זקנה קרירה וגלמודה חצתה את הכביש
לפני שהספיקה להבין שהעסק עומד להיות ביש
נקרה בדרכה אמבולנס באופן מביש
מה שקרה ביניהם היה מאד לא רגיש
וחייב אותם לנסוע חיש
באופן בהול, מלחיץ ומתיש
היישר אל בית החולים הנגיש
והזקנה שפעם היתה יפה כמו אבן תרשיש
מי נשאר כדי להגיד עליה קדיש
מאז אותו מקרה
שדרך אגב לא היה פרי המקרה
אני פותח את המקרר
ומשתוקק להתקרר
אבל החום הקורע
אותי מבחוץ קורע
אז למה כל כך חם לי על הפנים
ולמה כל כך קר לי בפנים
קר לי באופן מוכר
קר לי באופן ניכר
קר לי באופן קר
וקר לי באופן מנוכר
אני סוקר את הקרירות שבתוכי
וחש ניכור כלפיה
לפתע אני נזכר
במה שפעם היה זול והיום הוא יקר
במה שכל כך רציתי אמש
לפתע אני נזכר בשלוות הנפש
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|