שני שלישים מחיי נועצים בי מבט
רגעים מבזים, יקרי ערך
והשליש שנותר, מבקש לו מקלט
מיופייך, מסופות שבדרך
והאור, הוא חזר
האביב שוב עושה לי לכתוב
מתנמנם הנווד ומשיר מבטו
לך ולבאות
שיר הנווד
חצי מכוחך אוחז שתי ידיי
וזה די והותר לאלפני
גם סופות שעברו, ניראו צפנייך
ומכאן מיאני לאספני
האור... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.