אליאון מרמור / עשב |
על בואך, על שובך
מלכת המיתות -
אביונת ליבי העולץ
החומק מלידתו
ונוסק אל מותו
ועם כל זאת,
לא היו לי לחייך לאביב
לא עמדו לך פטמותייך,
לחצוב בהן, כיתדות
זכרון תאוותי
שהייתה, כלא הייתה.
העשב המתוק
שהצית בי
ודעך
על לוח ליבי מונח
כקטורת אחרונה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|