[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אם היית כאן איתי עכשיו
ולא למעלה בשמיים עם רבין וסבתא

הייתי מדברת איתך המון
יותר מאז, מבטיחה
זוכר שהייתי צועקת עלייך כל פעם שהיית מפריע לי לשחק?
זה לא היה חוזר על עצמו
הייתי מתנהגת יפה, בדיוק כמו שבת צריכה להתנהג לאבא

ובטח הייתי מתייעצת איתך בהכל,
והיית עוזר לי להחליט
מי הילד שיכנס לי ללב,
דן או שקד או עילם
והיית משתף אותי בחוכמת החיים שלך,
במוח המורכב הזה,
שכל כך היה קשה לי להבין אותו לפעמים

היינו צוחקים יחד, בדיוק כמו אז
אותן הבדיחות הקבועות שלנו,
שעל אחרים לא היו פועלות לעולם,
רק עלינו
שלנו

היית מלטף לי את הראש אחרי שהייתי חוזרת הבייתה שבורה
רצוצה מהיום החולף
מבית הספר ומהילדים

ואם היית כאן גם אתמול,
היית רואה את אמא בוכה
ליד המיטה שלה
ובדיוק כשניגשתי, הפסיקה
לא רצתה שאראה את הדמעות זולגות
מה אני יכולה לעשות אבא?
אתה תמיד ידעת איך להרגיע אותה
כשסבתא נפטרה,
כשגל שבר את הרגל,
כשכמעט טבעתי בחופשת הפסח בבריכה

באותו יום שהלכת, אבא
בכיתי אוקינוס שלם מהעיניים, בלי הפסקה
כולם באו לבקר, כל החברים שלך מהעבודה
וגם טליה ורונן באו,
אפילו שמזמן לא התראתם,
אמא תלתה בשבעה מלא תמונות שלך על הקירות,
הבית היה נראה כמו מוזיאון קטן
כל אחד שבא לבקר הוריד כמה דמעות,
אף אחד לא הצליח להישאר אדיש
היו תמונות שלך מהצבא ומספרד ומהקיבוץ
התמונה הכי מיוחדת לדעתי הייתה
התמונה שהרמת אותי גבוה גבוה על הכתפיים שלך
הרגשתי הכי בעולם באותו רגע, אתה יודע?

אבא,
כל כך קשה כאן בלעדייך
בלי הסיפורים שלך והזקן המצחיק,
הקרחת הבוהקת שדאגת להבריש כאילו שיש על ראשך רעמה
אנחנו מסתדרים כאן אמנם די טוב,
אבל לעולם לא יתמלא החלק החסר הזה בבית,
למשל, הנעליים שהיית משאיר בכניסה לבית,
הנעליים המלוכלכות האלו שתמיד הייתי מכניסה אליהם את הרגליים
הנקיות שלי, שהרגע עברו מקלחת
אמא הייתה תמיד צועקת עליי אז, זוכר?

כשאני חושבת על זה עכשיו
לא הייתי מדמיינת לעולם שאתה תלך לפניי
לא הספקתי להעריך את מה שיש לי
עכשיו אני בשותף עם גליה באבא שלה
כן אני יודעת, הוא סתם פולנייה זקנה כמו שנהגת לומר
אבל זה מה שיש לי אבא, זה מה שיש לי עכשיו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לא בא לך לפעמים
לעלות על הבניין
הכי גבוה בעיר
ולצעוק

בקול

שכל העולם
ישמע...


בסדר אני אוריד
את הפח :(


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/5/06 15:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לילו קוסטה

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה