פססססססט הי...? שומעים אותי?
להגביר את הקול? אולי לצעוק? אולי להרים את החולצה ואז ישמעו?

אני רוצה אהבה ולשיר על אהבה ולסבול מאהבה ולחלום אהבה...
אבל אני לא אוהבת. אני לא יכולה.
ואני רוצה גם להיות כנה ואמיתית ולהפיץ רצון טוב וטוהר בכל
פינה
אבל אני כבר רקובה מבפנים וצינית מרירה מדי.

Well, too bad

אולי העולם הזה הוא לא מקום בשבילי ובשביל האמנות שלי.
אני רואה מעט מאוד אנשים נודדים איתי בדרך שלי.
משהו בחיבור ביני לבין החיים האלה והעולם הזה פשוט לא עובד. זה
לא אתם, זו לא אני, זה החיבור הזה.

יכול להיות שהייתי מתחננת לקצת אמפתיה. אבל אמפתיה בתחת שלי.





"אני ממש לא הולכת לחייך חיוך מזוייף,
בשביל שאז תסנוור אותי עם קופסה קטנה
ותנציח לעד את הרגע הפתטי הזה.
ממש לא."