תסובבי את החיים האלה ב- 360 מעלות ורק אז תנסי להבין אותם.
אני לא רוצה לחבק אותך כך שיכאב לך, אני גם לא רוצה לחדול
מלהרגיש אותך.
כדי למהול אופטלגין בכוס וודקה דרוש אומץ. אך כדי לרסק לבו של
מישהו שאתה אוהב, מספיק רק לאהוב אותו חזק. אני לא באמת
מתכוונת שביום מן הימים תזכרו בי ובצעקות המתפרצות מתוך נפשי,
אשר מזמן דהו בחושך. וההילה הזאת, הנוצרת סביב נשמותיי, נהייתה
כה דקה שרק מלאכים מסוגלים לראותה. אם תביא לי שלושה תותים,
אני מבטיחה לנשק אותך. ואז לנשוך את שפתיך כמו שאתה אוהב. אני
רוצה תותים גדולים ועסיסיים ואני לא רוצה שאחר כך תאשים אותי
ששפתיך כחולות בגללי. אולי אם תפסיק להזרים כמויות רעל לתוך
הדם האצילי שלך, הדבר ישתנה. אני יודעת שכבר שום דבר לא ישתנה.
אני גם יודעת שכאשר השחר לא יפציע עוד לעולם, אני אאחוז בי
בשתי ידיי הרועדות מפחד. הפחד שיתפוגג אט אט עד שאפסיק
להרגישו. אז אני אהיה אמיצה מספיק כדי לא להתחרט על מעשיי. אני
אוהב אותך גם כשאחדול מלהתקיים, וכשלא יהיו לי שפתיים לנשוך,
אני אנשוך את שלי עד שארגיש טיפות דם בפה. וארגיש שעודני חיה.
אתה זוכר בלון שהבאת לי ליום הולדתי? בלון כתום וגדול שכזה אשר
האיר את כל החדר באור מלאכותי. האמנתי בו עד שהוא התפוצץ לי
בפרצוף. כל השטויות האלה של החיים ואושר אמיתי אנא שמור לעצמך.
אני אסע לאנגליה ואגור באיזה בית שהיה שייך למשפחת האצולה
לפחות שלוש מאות אחורה. תקשיב לי ותקשיב לי טוב, אני לא יכולה
לאהוב אותך אם אני שונאת את עצמי. אני לא יכולה לחשוב על האושר
המשותף שלנו אם מאחלת לעצמי את כל הרוע שבעולם. אני נוגסת
מהתות הזה שהבאת לי והטעם כה מתוק. כל לילה אני אוהבת לחשוב
שאולי בוקר הבא כבר לא יגיע. ואולי איזה מלאך יגאל אותי מהסבל.
פעם הבאה אני אכתוב לך מכתב אהבה ואבטיח לך שנתחתן. פעם הבאה,
כשיגידו לי בפעם האלף שאינך כבר בחיים, אני מבטיחה לך שאוכיח
להם שהכל שקר. אני מבטיחה שאהיה בשמלה לבנה וגופי יהיה טהור
כמו שאתה אהבת. אני מבטיחה שכשאראה קרני אור הבוקר, מבזיקים
מול עיניי, אעצום אותן חזק מספיק ואלחש את שמך. מתוך חשיכה
מוחלטת.

אנגן את צליליך, אטעם את המילים במרירות. אגשש את דרכי למקום
אשר בו שותקים כל קולותיי. אלחש מילות האהבה, אחשוב מילות
תפילה. אמזוג לך יין ואשתה לחיים. לחייך, אשר מתחילים בעולם
הבא, ולחיי, אשר קפאו בבית משפחת האצולה. באנגליה. שלוש מאות
אחורה.
היד על השפתיים. וההבטחה על שמלה לבנה עדיין בתוקף. אהובי.

15.04.06
לילה... לילה.