New Stage - Go To Main Page


הנשימה האחרונה של הלילה,
והראשונה של הבוקר (אבל בכל מקרה יותר אחרונה מראשונה),
דחפה לריאותי את ניחוחך,  
הוא הופץ מבין
טלטלייך השחורים,
הוכל בפי,
ועיצב את חיוכי.

דמעה הססנית מקרטעת
כעת,
מטה מעיני, כושלת בדרכה,
כאילו אינה יודעת מה שיוכה:
לאושר, לצער, לנוסטלגיה,
או לפנטזיה.

אני עדיין יכול לשמוע
את פעימות לבך,
שוב הוא פועם בזיכרוני,
כאילו מניח אני את הראש
על חזך עכשיו,
כאילו לבך אחד הוא,
עם תודעתי.

אך את הניחוח
חושש אני
שלעולם לא אצליח לשחזר.
אם שיר של צער הוא שיר זה,
אז בוכה אני על ניחוחך,
לא אטעמהו לעולם.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 30/10/01 0:53
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אסף אסאל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה