ואם יש לי חלום אז תגיד זה משנה?
בעצם אולי עדיף לי שאתה לא תענה
כי כל התשובות שלכם הן אותו דבר
ויש לי הרגשה שלשאול אותכם זה דבר מיותר
אל תספרו לי על החיים חבורת יפי נפש
כי לא אותכם הכניסו ישר לתוך הרפש
בין הצרות הטפשיות שלכם וכל סיפורי ההתהוללות
גיליתי משהו עליכם, ותסלחו לי על הגסות
אבל מה שיש לכם זה מין סוג של נכות
מדברים מדברים אבל לא לוקחים את האחריות
וכשמשהו אחר שהוא לא אתם, נופל
אתם תתחילו להתפתל, לקלל, העיקר לא להתנצל
העיקר לא להגיד "אוי סליחה טעיתי"
"ולא הייתי מודע לכל מה שעשיתי"
אבל לא, אתם תמצאו איזה שעיר לעזאזל
שיוריד את תחושת האשם שעליכם קצת יקל
בלי להתחשב בזה אולי יש לו רגשות
שאם תדקרו אותו ירד לו דם
ואם תעציבו אותו הוא יתחיל לבכות
מה? זה קורה גם אצל אחרים?
אתם חברות אנשים כל כך אטומים
היי, תראו יש מסביבכם בועה נחמדה
אני ניפצתי את שלי, לכם עוד יש עבודה
אבל אתם לא תעשו משהו שמצריך מאמץ
ודי נמאס לי מכם, המחסום הזה בי נפרץ
אני אתייחס אליכם כשווים בין שווים
אפילו שאתם לי אתם נראים קצת נחותים
אבל רגע, תודה, נתתם לי משהו נהדר
גיליתי שיש דרך אחרת שבה לא הכל מותר
לא דורכים בה על אנשים, לא מכאיבים, מתחשבים
לא פוגעים , ואתם יודעים מה בסוף גם לא נפגעים,
הדרך הזאת בנויה במיוחד לאנשים
שמבינים, מנסים, ובסוף חיים חיים יותר טובים.