"מזמן לא אמרת: אני אוהב"-
שחת אליי בעת עילוסינו בליל.
התעוררתי עם בוקר אל הכרמל
והתפללתי לעילוי אהבתך
שתדעי להבחין ברחשי לב,
שתשמענה שתיקותיי,
שתקשיבי לדומיות.
מן השתיקה נבראו השירים,
החכמה, העולם כולו
ו... אני ואת.
מה ערך המילה
אל מול עצמת הנגיעה?
מה תוסיף ההברה
כשבלבך כבר הבעירה?-
בואי וקרבי עד אליי ועד בי
ותחושי בקדושת אהבתי.
30/10/03 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.