New Stage - Go To Main Page

ש. מינוס
/
בית ובית

שבר ושבר
מלחמה נכתבת
כמו קופה רושמת
בהפסקות קבועות להבטחת מאמץ מרוכז
אל עוד שבר.

רציתי לכתוב על הדרך
שבין שני קטביי
אבל החלונות היו מעורפלים.

לב חלב
שואף להביט ולו רק פעם אחת
בעיני השוער הקטן
המלטף שיכחה
מעסה אותה אל לב ששכח
כי הוא פרא
שכח אותו חלבו.

על האוטובוס
במושב שמאחורי
לחשה נערה אל אוויר הלילה
'אני מצטערת שאני אנושית'.

בין שני קצוות
המחשבות והפתרונות
בית ובית
ציר טלטלה למנוסה
ומזכרת.
עזבונות שאיש אינו דורש בשלומם
שאיש לא קרא בשמם
שילד לא יכירם
על אף מבטו הרך.
איך יכולה חרטה להיות
גנובה וגם נחושה.

כל אותן פרידות מקפיאות חושים
כל הצער המחדד עצמו על חשבוני.
איך הדברים הכי עצובים נכתבים
דווקא כאן
על אודות הציר המתמגנט
אל שני שיאיו
שתי השפלותיו
ברירותיו הארורות
להיות, או לא לחזור.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 11/5/06 15:52
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ש. מינוס

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה