השיר שלי ושל אבנר

לא לא יודע מה לעשות
אני לא מצליח לחשוב בכלל על אחרות
היא יושבת לה נהנית מהחיים
אבל אני שוכב לי על הגב ואוכל סרטים
יום הוא לילה ולילה הוא יום
אני זוכר איך נפגשנו עדיין מרגיש את החום
אני מכור למילים שלה לשיער לעיניים
כל פעם שהיא עוברת לידי רועדות לי הידיים
תמיד בשיעורים אני יושב אחריה
מסתכל חולם חושב רק עליה
בלעדיה השיעור זז כל כך לאט
וזה אוכל לי את הלב שלה בכלל לא אכפת
מדמיין שזה מכתב אהבה מתוק מתוק
אבל קולט בשנייה איך הוא היה נזרק רחוק
כמו הלב שלי כשהיא זורקת אלי איזה מילה
לא משנה אם זאת אפילו איזשהי שאלה
לא רואה אותה שעה ואני מתחיל להתפרק
אני יודע שאני לא יגיד לה כלום ומשתתק
מייסרת אותי כל כך רק עם מבט כזה שמח
רק עושה ת'טריק עם השיער ואני כולי פורח
כולם אומרים שהם יקטפו לך את הירח, הם סתם אומרים
אני יקטוף לך את הירח אני יביא לך כמה כוכבים
בינינו כולם רק עליך מסתכלים
ובכלל לא משנה מה שאומרים לי אחרים
אומרים עזוב אחי היא בחיים לא תהיה שלך
וכל ניסיון מצידי יראה כמו בדיחה
אבל הרגש רומז על סיכוי קטן קלוש
התמונות שלה מוציאות אותי מכל ביאוס
תשלחי לי יד, בבקשה,תצמידי אותה ללב
תחבקי אותי חזק תורידי קצת את הכאב
תרגישי כל דפיקה איך היא נוסקת לשמיים
תזכרי שיש לי בשבילך תמיד זוג שפתיים