ארבל הכרמלי / קצת שקט |
שאראה אותך רק בתכלת,
שאתנחם בנועם חסדך,
שאשים ראשי בחיקך,
אשמע את לבך ההומה
ואשכח עבר צורב.
תני ללטף את גופך,
הזוהר בזיווך,
לשפוע עליך מטובי
כאילו היית עוללי.
שיבוא אלי האושר המיוחל,
שבלעדייך לא אוכל,
ונמצה השעות הברוכות
בהן נמצא דרכינו לגאולות.
בואי, שאראך ואחוש בשרך
שאני כה אוהב וחושק,
ולא יהיה לי זוהר אחר
מלבד זוהר גופך,
אותו אבקש שוב ושוב,
לבכות אל תוכו ולחוש...
הבי לי השקט לנפשי, אהובה.
8/05/01 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|