רכבת לילה אחרונה יוצאת לדרך,
על הרציף המר זולגות דמעות,
פרידה קרה בחום של יולי
מפרקת וכואבת,
הלב עייף והידיים רועדות.

אנו נפגש שוב בנובמבר,
עם הרטיבות של הגשם הראשון,
לאור חיוור ומעונן של הירח,
לא נרפה את החיבוק
עד בוא אור יום.

תקופה קשה ולא ברורה חולפת,
האוויר בסוף הקיץ כל כך כבד,
והתשוקה לראות אותך
חוזרת לא עוזבת,
כל רגע קט נמרח ומתארך.

אנו נפגש שוב בנובמבר,
עם הרטיבות של הגשם הראשון,
לאור חיוור ומעונן של הירח,
לא נרפה את החיבוק
עד בוא אור יום.

עומס השגרה דוחף קדימה,
כל יום עובר לי במקום אחר,
אבל בלב המחשבות תמיד
עלייך בלעדייך,
הכל שונה ומיותר כשאת לא פה.

דבר לא ידוע,
מלבד הגעגוע,
ותקווה שנובמבר,
יחזיר לי אותך.

אנו נפגש שוב בנובמבר,
עם הרטיבות של הגשם הראשון,
לאור חיוור ומעונן של הירח,
לא נרפה את החיבוק
עד בוא אור יום.