ארבל הכרמלי / קצת גשמיות לא תזיק |
הגחת מאי-שם אל חיי,
עם פנים מאירות
ועינייך טובות,
עם שפתיים פשוקות
ובלבך כל התאוות.
שמעתי את פיך קורא בשמי,
ראיתיך באה לקראתי,
היית נוחה עם נפשי,
דאגה ומכאוב הבטחת להסיר-
אז הסרתי ממך את הבושות
שתוכלי בי לדבוק.
כל רוח נכאים ניערתי מאתנו
כל מרירות ומתיחות הפגתי ביננו,
ועכשיו נלך אל מקום חדש,
אשר באהבתנו כושף,
ובגין כל הטוב שבזכותך-
בין פנטוז למשנהו - גם נזדיין.
15/04/05 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|