עופר ליברגל / למראית עין |
רגליה נגעו בקרקע
ידיה לא יכלו
לחבק את העולם
קולה לא היה
חזק או עדין
משאר קולות
אבל עבור השכל
הייתה מזרימת הדם
מציתת המחשבה
כשחייכה
היה מובן לכל
שהעולם לנצח יהיה רב יופי
אומנם היה ידוע
גם בה מכרסמת מחלת העצבות
אבל ככל שראתה העין
היא הייתה
מרכז האושר והשלווה העולמי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|