דמעות בעיניי זולגות
טיפות מהשמיים נופלות
גלים מתנפצים אל החוף
ומה שנשאר זה רק לכאוב

מהגשר חבורת נערים קופצים
לתוך מרינה של סירות דייגים
במים עכשיו לא רק דגים שוחים
עכשיו גם הרבה ילדים

במלון מפואר בקומה השמינית
אחד שם החליט שכבר אין למה לחיות
ונראה שהחלטה האחרונה שלו היא איך לגמור
פתאום היא מגיעה אליו רואה אותו שוכב

נבהלת חושבת מה כבר קרה
מבינה שעשתה טעות מרה
כנראה היא חשבה שאותו היא אהבה
וכל התחושה לאחר מותו התפוגגה

ופתאום אלייה בא אחד
שואל אותה עם היא פנויה
לרגע שחכה שאהובה מת לפני שעה
יוצאת מבלה כאילו כלום לא קרה לה

ורק אני עדיין חושבת על האהבה שלי מתה.