שוכבת מיטה, לא נרדמת.
עיניי עצומות,
הדמעות מפלסות את דרכן החוצה.
שומרת הכל בפנים,
שעות, ימים, שנים...
כל מילה שלא אמורים להגיד לי, אבל אומרים,
כל שבריר רגש... אני שומרת בפנים...
ואת כל הסיבות לכל אחת מן הדמעות...
הכל נאגר, ערמות ערמות
הכל מכביד, כמו אלפי משקולות.
בבקשה.
שמישהו יעזור.
אני לא מתפוצצת, ולא מראה סימנים...
רק סימנים של חולשה, לפעמים.
מתרפקת על ימים אחרונים של כאב... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.