הנשימה שלי נדמה,
כל פעם שאמרת שאת הולכת
ושררה לי דממה,
היה לי שקט בלב
אל תגידי ילדה,
בחיים שאת עוזבת
אל תשכחי מלאכית,
אני עוד אוהב


עוד נגיעה, מושכת אלייך
עוד שקיעה, זוהרת מעל
עוד שניה, ואני בלעדייך
בלעדייך אני לא מסוגל


האהבה שלך, כל נגיעה שלך
לא נתנו לי מנוחה
והתמימות שלך, והיופי שלך
מבקש רק תסלחי
את מתוקה כל כך, והנפש שלך,
כבר אמרת: "אוהבת אותך"
אני צריך אותך, את הצחוק שלך
רק אל תלכי


עוד נגיעה, מושכת אלייך
עוד שקיעה, זוהרת מעל
עוד שניה, ואני בלעדייך
בלעדייך אני לא מסוגל





(ובסוף היא הלכה...)