חגי קמרט / בבוא דצמבר |
ימי הקיץ העלובים האלו נבראו בקדרות החורף
אי אפשר לחשוב אחרת.
הפריחה הזאת גונבת אותי אל תער הפער.
בוהק שמים מרתיע, ים בורח מצלי הקרב.
יסמין מחפש ריחו, מבשר מועקה, נוטע רע.
מישהו מצייץ ציפורים, מצווח אוזניים
עיניי רואות אפור בלבן מדומה
מוצאות לי פינה חשוכת אור גנוז, יושבות עליי
ממציאות לי חורף.
נמלים, כאן, חורשות בי גלקסיה אחרת,
עוברות ושבות כמו לא זז דבר בעולם
אפילו טיפות הזעה לא נקוות בעיניהן
לאגם דמעות רחב.
אוויר שאני תופס בכף ידי נשמט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|