אלכס גרינבאום / את |
המוללו בעדינות את הטבק
נראו כמרחפות, כמשלימות
עשן הסיגרות שהתמר מפיך
נראה כה טבעי
כאילו האדמה ילדה אותך
ואת חלק ממנה
מבלי להתבייש
צחוקך המתגלגל
כבש אותי
כמה עדינה ויפה את
וכמה מסורבלת אני
ואיך יצור מושלם כמוך
יכול לאהוב
מישהי
כמוני?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|