New Stage - Go To Main Page

עידו זהר
/
מזדאב/מזדיין

.             [מוקדש לזאת שידעתי ולא שאלתי לשמה.]

עכשיו אני לא לבד. -
מעדיף לראות את עצמי
זאב בודד.
גם זאב הוא בסךהכל סוג שך כלב.
כלב זאב
שחיי חיים של כלב
ממשפחת הכלביים אם בכלל יש לו משפחה.

בין הרגליים יש לי זין
אבל גם זנב
וזנב-בין-הרגליים

כלבים עזובים מוכנים להתאמץ,
בשביל מישהו שמוכן להתאמץ
בשבילם חזרה.
ובחלומות תמיד יקשקשו כלבי הפודל
הנאהבים בזנבות הרחמים שלהם כמו
להזכיר את מטוטלת השעון. לזכר
הימים; לזכר עצם הרגע;
לזכר עצם הזנב.

אני מזדאב רק בלילה. ורק שאני
לבד. כמו לפי ספר חוקים גוטי
מהספרייה של החיים.
וגם כשאני צד, אחרכך הזכרון תמיד
כבה
ומושלך על המדרכות הריקות
שברחובות הבודדים בהם עובר הלילה.

אך מי יעז לכבות את נרות האהבה
הרחניים שלמיטות האוהבים
שם לא. - הזכרונות לא מושלכים:
כי יש טעם להכניסם לאלבום התמונות של החיים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 30/10/01 9:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עידו זהר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה