אחרי יומיים נטולי שינה
חשקתי לקרוס על מיטת האכסניה
כעבור שעתיים  נגעה בכתפי
שותפה לחדר לבושה במגבת בלבד
דרך מוזרה לפגישה ראשונה
ביקשה סליחה והסבירה
שמשהו במקלחת התקלקל
וכשסגרת את המים נותר טפטוף
שמעתי אותו מבעד לטעם העדין של קולה
מצמצתי את עצמי מחוץ למיטה
וכשהיא לידי ניסתי להילחם בדחף להביט לעברה
ובטפטוף הקטנטן.

טפטוף כזה צורב
כשרפה זעירה שאין לה סוף
כאישה המגלה קמצוץ מחשוף
עדיין לא ניתן
לשטוף בזה את העיניים
אבל זה מספיק
כדי למנוע שינה.  

כל מאמצי כשלו
היא אמרה תודה
(איכשהו כבר הייתה לבושה)
וירדה לבקש עזרה מדלפק הקבלה
אני ניסתי למצוא דרך להירדם
או לדבר איתה כשתשוב, אולי
לגלות את שמה.