אוהד ויצמן / נעתקה נשמתה |
והתנתי עימה אהבתי,
שמחתי שימחתי בעיניה
ונהגתי עימה כאישה,
והיא העניקה לי חסדיה.
באה בקירבי אישה
ושימחה לבבי הקט.
קרב ליבי עימה
והיא באה בימים, אחרוניה
פן הרפתה תשוקתי אל נפשה
נעתקה נשמתה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|