[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אייל פלוטקין
/
אנשים הולכים

התובנה הזו של התבוננויות הדדיות זורקת אותי תמיד לדקות ארוכות
של התחבטויות עצמיות,
המצב הזה שבו ניסיון לכידת מבטו של אדם מסוים נגמר בהסתה פראית
של העיניים לכיוון חסר תכלית, במחשבה שדבר זה אינו נגלה
למתבונן, מין סוג של בריחה מהתמודדות אם מצב של חשיפה קלה בפני
אדם זר, ומה אם המחשבה שגרמה לכך?
הרצון הזה שדוחף אותנו כן להתחבר בצורה כזו או אחרת עם אדם זה,
אם זה מופק מהכיוון השיחי, מיני, או סתם בן אישי, מדוע הוא
מאבד מאונו ברגע המפגש שאותו כה רצינו?
ולפעמים רצון זה מופק מפחד, אשר סביר להניח הגיע מדעה קדומה
שנשזרה מהצורה שאדם זה הולך, נושא את עצמו, מתלבש, מדבר.
לאחר סינון קל ופיתול מחשבתי אינסטינקטיבי, קישורים עם סבל
שנשכך, זיכרונות מאנשים שאנו לא רוצים לראות יותר, נוצרה לה
דעה קדומה, ואז נרצה להתבונן בעינו שמה נתוודה או ישללו
חששותינו.

אני סוג של פאראנויד, כל אדם שאותו אני עובר ברחוב גורר אחריו
שובל של מחשבות עצמיות שאינן בהכרח קשורות למציאות המקרה, אני
מנסה לחשוב אל מה האדם שעבר אותי כרגע הרגיש באותו הזמן, מדוע
הוא ,בדיוק כמוני ואולי לא, חושב שאת הדרך למטרה צריך לבלוע
ולא ללעוס?
בחוסר ידיעה מוחלט, כמובן...

על אותו עיקרון כמו משיכת תשומת-לב של אובייקט אשר מוצא חן
בעיננו, נתבונן בכיוון הכללי, שהוא בצורה מקרית ביותר נמצא
בדיוק בטווח הראיה של העין שלנו, נטה את הראש לכיוון הכללי אבל
לא באמת נתבונן ישירות, חס וחלילה להראות עניין ישיר, להיחשף
מעט.
ננסה לרמוז קלות ונקווה שאת החשש הטמון בדחייה מישהו אחר
ייטול, כך זה פחות מפחיד.

עד לאותה הנקודה שבה קורה משהו שלא ציפינו לו, שלא תכננו, שלא
חשבנו אפשרי, שלא שיכללנו במתווה התובנות האפשריות שמאפשרות
לנו להמשיך לחיות במצב של שלווה מדומה, משהו לוקח צ'נס.

ההיסוס והפחד מהדחייה המינימאלית הזו אשר דוחף אותנו לבדידות
מחזורית, אשר בעצמה אינה כה נוראה, אני מאמין שמציאות עצמית של
כל אדם אינה ניתנת לשינוי כל עוד הוא אינו מודע לקיבעונה,
ואחרי הכול כיצד מתפקח אדם לעובדה זו?

כיצד אדם, לאחר שבנה לו טירה מלבנים אדומות מתוודע בכך שהוא
אוהב צבע ירוק, או שאינו יודע כלל מה צבעו האהוב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נפתחת סדנה
לסלוגנים.

הרישום בריבוע
הצהוב משמאל.


זה שנתנו לו
ציון
4 מתוך 10
בפורום סדנה
והוא לא ג'ינג'י


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/5/06 23:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אייל פלוטקין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה