|
מה יעלה בגורלן?
אולי הן תהיינה ריקות סתמיות
תוכרזנה כטעות
תישלחנה לפח ללא כל אשמה
אולי מעט צער על חרוז אבוד.
איש אחד יקרא להן - יצירה,
אחר ימתח ביקורת בונה מכאיבה
שמטלטלת כתפי הילדה היושבת
מול שולחן ולומדת את מלאכת
הכתיבה.
ויום אחד כשתסתיים תקופה
הן תתעוררנה מן המגירה,
כקשישה זעופה
שמתיימרת להציג את מה
שמת מתחת לאבק מעל תמונת עלומים מצהיבה
ומי צריך אותן בכלל? אני,
זקוקה ומתעבת בכל מהותי
מילים מילים
שירים שלי. |
|
|
הסתכל על הגבר
במכונית שלצידך.
הוא נראה בטוח
בעצמו. איש לא
יכול לנחש שהוא
סובל מבעיות,
נכון? גם אתה
יכול להיות כזה.
אם תחייג
לקליניקה און
אחת שמונה מאות
שמונה שמונה
שמונה תשע תשע
תשע קליניקה
און
הסתכל על הגבר
שעל האופנוע
משמאלך, הוא
נראה בטוח
בעצמו, נראה גבר
מלא עזוז וסקס
אפיל. אתה יודע
שלעולם לא תגיע
לקרסוליו. זהו
בועז רימר.
גחלילית מפרגנת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.