על שולחן הזמן
הולחן קולנו בנימתו
כתפילת פיוטים
ממיתרי קול
תלושים
ראשך עטוף צעיף
בהיכון תפילת אישה
לאורות נרות
המפזרים נוגות
ותוגות חשיכה
גם הפמוטים היו מכוסים שעווה
בזו השעה פרמנו
בצענו חלה קלועה
מליחותנו נפלה
על לחם חוקותינו
כפירורים על מפה
נושאת זכר כתם
ימי הדברים הברורים
יין קידוש אדום
מליבנו נטף
עטף צבעיו גוון עז כדם
מונח עכשיו תמצית
כתם על מפה
על סיפה של שפה
בה לא היה קודש

אך גודש ליאות

ויכולו מילותינו
וכל צבאם וצבעם
ושבתה אהבתנו
וכלתה מכל מלאכתה
אשר עשתה
ונשאנו אותה
בתכריכי כתמי מפה
של יין אדום הראוי לקידוש
והנותן מטר בעיתו
על ארצו ובניו
ענה אמן
והזמן הרים גבה
משתאה
רגע משתהה
ונסק מעל שולחן העץ
שב ונפל לנשיית
תהומות הקץ