|
על שולחן הזמן
הולחן קולנו בנימתו
כתפילת פיוטים
ממיתרי קול
תלושים
ראשך עטוף צעיף
בהיכון תפילת אישה
לאורות נרות
המפזרים נוגות
ותוגות חשיכה
גם הפמוטים היו מכוסים שעווה
בזו השעה פרמנו
בצענו חלה קלועה
מליחותנו נפלה
על לחם חוקותינו
כפירורים על מפה
נושאת זכר כתם
ימי הדברים הברורים
יין קידוש אדום
מליבנו נטף
עטף צבעיו גוון עז כדם
מונח עכשיו תמצית
כתם על מפה
על סיפה של שפה
בה לא היה קודש
אך גודש ליאות
ויכולו מילותינו
וכל צבאם וצבעם
ושבתה אהבתנו
וכלתה מכל מלאכתה
אשר עשתה
ונשאנו אותה
בתכריכי כתמי מפה
של יין אדום הראוי לקידוש
והנותן מטר בעיתו
על ארצו ובניו
ענה אמן
והזמן הרים גבה
משתאה
רגע משתהה
ונסק מעל שולחן העץ
שב ונפל לנשיית
תהומות הקץ |
|
|
"...שאלתי אותו
מנין הבטחון
העצמי העצום הזה
ותשובתו היתה
שזה מאמא
שלו. ביקשתי
ממנו דוגמא והוא
נזכר באיזו
עבודה שהיה צריך
להכין בבית הספר
לאלוהימים על
אבן כל כך כבדה
שאפילו הוא עצמו
לא יוכל להרים
ואיך אמו אמרה:
"אתה יכול, אתה
יכול" ואיך שזה
עזר לו..."
צפיחית בדבש
בטיזר מתוך
הסלוגן :"בטח
באל ובאמא שלו" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.