ידידי, זוכר את הקיץ ההוא?
בנינו את בית העץ... התעייפנו כל כך שנשארנו שם עד רדת הליל,
בשבילך נחתי על נסורת.
ידידי, זוכר אתה את הטיול למדבר?
הלכנו לאיבוד וכשתפילותיי לשמש נענו והיא אבדה, החזקת אותי
בזרועותיך... בשבילך שוב התפללתי לשמש שתחזור לרקיע.
ידידי, זוכר אתה את נשיקתנו הראשונה?
היינו כה צעירים... הבטת בעיניי ולא רצית ללכת, למענך נדרתי
נדר. ידידי, זוכר אתה כשנרדמנו על השטיח?
למען שלוות נפשך הנחתי ראשי על חזך...
ידידי, הזוכר אתה את האויבים?
הרשעים כבר בוודאי שכחו אותו.
ידידי, זוכר אותה? ז
ו שלבך לא אהב כי היה שלי.
זוכר אותו? זה שאת לבי לא שבה כי אצלך נשמר הוא.
ידידי, אתה זוכר את המרחק?
אלפי שנות אור בינינו כנהר חצו.

ידידי, זוכר אתה את אהבתנו?

ידידי, האויבים שוב כצל מעלינו, כאוכלי נבלות חגים מעלינו...
ידידי, שוב ניפרד, אך רק בכדי להיפגש שוב.

ידידי, למענך אחיה, אחכה נצח ואלפי נצחים עד פגישתנו הבאה.

אהובי, אי שם, מעבר לקשת, בין העננים אחבק אותך שוב... למענך
אהובי... למענך.