דרור ארי גולדין / עקרון פרמה |
ולפתע,
בשקיעה,
כבר יש לי נפש.
והיא שעזבה,
ולא הייתה שם
לא בחושך,
לא באור,
לפתע היא איתי,
כשיש שקיעה.
בשקיעה,
חונק דמעה,
כבר יש לי נפש.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|