ארבל הכרמלי / קצר בתקשורת |
מבלי להקשיב לרון דמי הלוהט,
מת היה לבי עלייך עם בוקר
כאשר ביקשת ממרחק לפרוק הגודש
על דמותי שהעפילה, הופיעה וקסמה
אך לא עד כדי נגיעה.
ביקשת תמורת פרי תשוקה מוחמצת
שאהיה לך במאי של סרט,
ביקשת שאקריא לך מתוך הספר
כדי שתוכלי לאונן בשקט,
אך אני, שלערגה נצמדה עצבת,
נדמתי לך קליל מול האפרכסת.
כן גברתי, החושקת עם גבולות-
לא ענית על הציפיות;
ביקשתי לרונן ולהתרענן
ולא לאונן;
זו הייתה כוונת המשורר
כאשר ביקש לגעת בשרביט חסדך.
26/03/05 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|