ברחובות בוגוטה זונות חשופות
מפתות עוברים ושבים לבלי שוב.
משורה חדה וסכין גילוח נשכח
סרסורים נהנים משלג שאינו משמיים.
ליד החלון היא יושבת
Madame Honesto
מכסה גופה במצע שטרות-חסד,
מצבעת פניה בצבעי ארגמן
מתמוגגת לטעם הדם.
'נשמה אבודה', אמר הקרדינל,
'רחמים בלבנו, אולי פעם קדושה',
הוסיף ונאנח.
'בגן עדן תחיי חיי נצח, בתי',
סיכם וקינח אפו בשולי
גלימת ארגמן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.