|
עת הלכתי בשדה ערומה
הבחנתי בו.
גבר תמיר וחסון
מניף טוריה בידו
ומכה באדמה יבשה ועקשנית.
לראשו כובע כחול
שמסתיר את בלוריתו הבהירה
ואת זיו פניו השאפתניות.
מבעד לחולצת החאקי שלו
ומכנסיו הקצרים
מתגלה גופו השרירי והשזוף.
נעלי העבודה שלו מלאות
באדמת הארץ המובטחת.
עם רדת החשכה על הישוב כולו
נוטל את הסטן לשמור על חומה ומגדל
וכשהאויב היה מגיח מבעד לגבעות
היה נלחם הוא בעוז נפש
ומניס את האויב.
גם כאשר נפצע בקרב
ודם היה ניגר מכתפו החסונה
חיוך של אושר היה עולה
על שפתו של נחשון
והיה הוא מכריז
"יש לנו את הזכות הגדולה להילחם על ציון".
|
|
|
הייתי בים
ונכנסו לי מים
לאוזן
עכשיו אני לא
חייבת לשמוע
אתכם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.