[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מור דיין
/
אל תתפלא

מאז שעזבת אותי, הפכתי מישהי אחרת.
כאילו קילפת מעליי כל מיני מחלות כרוניות כביכול. בעצם, אתה
היית מין מחלה כרונית, או אולי התרופה הממכרת והמסממת שנותנים
לאנשים שסובלים ממחלות כאלו?
בקלות הייתי יכולה להשוות אותך לחומר כימי חזק במיוחד, כזה
שנותנים רק עם מרשם רופא, שייתן לי הכל גם ככה כי במילא
הזדיינתי איתו כל כך הרבה שנים שהוא לא יגיד לי לא. כן, ברפואה
הקונבנציונאלית יש שחיתויות, גם שם יש זיונים.
אז אל תתפלא.



אל תתפלא שאני שמחה שעזבת אותי.
הפרידה הזאת עשתה לי רק טוב. אל תחשוב שאני יושבת בבית ולידי
הרים של ממחטות תוצרת חו"ל עם שלוש שכבות, ואל תעלה אפילו על
דעתך שאני מתייפחת ומשחזרת במוחי רגעים שלנו. ולא, לא פתחתי את
אלבום התמונות מאמסטרדם.
טעית אם חשבת שאני ישנה לבד.
כמעט בכל לילה מגיע גבר אחר שמדיף ריח נפלא לחלוק איתי את
המיטה הזוגית שלנו. לא, אני לא חושבת עליך שאני איתו, אני לא
מדמיינת אותך. ובכל בוקר אני מכינה לו הפוך במכונת הקפה שאמא
שלך קנתה לך ליום ההולדת, עם הספל השחור שלך.
כן, יקירי, לכולם יש תחליף, גם לך.
אל תחשוב שאני לא נוסעת במכונית שלנו. האמת, הרבה יותר נוח
לנהוג בה כשאתה כבר לא שותף. כבר שכחתי איך משנים סטאטוס בכיסא
של הנהג. מצידך לנהוג במצב שכיבה.
את המאפרה אני מרוקנת בכל שבוע ולא בכל יום, ואפשר לשקול אותה
ולמצוא שהיא שוקלת כמה גרמים ולא כמה קילוגרמים. תמיד היית
מעשן כמו קטר.
דו"חות תנועה כבר לא מודבקים לי על הדלת, הפסקתי לכתוב מכתבי
אהבה ותחינה לשוטרי תנועה.



מאז שעזבת אותי, השתניתי.
תמימות היא כבר לא התכונה היחידה שאפשר לקטלג אותי בתוכה, אני
אחרת ממה שאתה מדמיין.
יופי הוא כבר הרבה יותר מסתם מילת עידוד, היופי הפך לשם תואר
כשמדובר בי. תתפלא שהשמש עדיין זורחת, והגשם עדיין יורד כשאתה
לא כאן ויש מי שיוציא את הדואר במקומך, ובבלוקבסטר עדיין קיים
המנוי. יש חיים בלעדיך גם אם קשה לך להאמין.
היום שלי כבר לא נגמר ב-24:00 בלילה מקסימום. אחרי שעזבת אותי
גיליתי עולם שלם שכיף להיות בו, עולם שהחושך משחק תפקיד עיקרי.
אני כבר לא מפחדת מכלבים, במיוחד לא מהפינצ'רים הקטנים, לידך
הם אפילו קצת חמודים.
כבר אף אחד לא מכריח אותי להשתמש בגלולות. אני כבר לא צריכה
לסבול תופעות לוואי כדי שאתה תיהנה יותר, אני כבר לא צריכה
להחליף סדינים חמש פעמים בשבוע.
הפסקתי לחיות לפי הגחמות שלך. הפסקתי לקנא לך, אני כבר לא
צריכה לתת לך כל כך הרבה הסברים, אני כבר לא קונה אוכל בשביל
שניים והחלב הפסיק להיגמר אחרי שעתיים.
אני כבר לא מקבלת ביקורות על הלבוש, על הדיבור, על ההליכה. אני
כבר לא שלך.
הממיר בטלוויזיה כבר הספיק לשכוח איך משדרים ערוצי ספורט, ואני
חייבת לציין שבכל יום שעובר אני חושבת עליך פחות.

רק דבר אחד לא השתנה,
נשארתי שקרנית פתולוגית. ואני שונאת אותך.




כל קשר בין הכותבת לבין המציאות הינו מקרי בהחלט (לשם שינוי)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מישהו חוצממני
מקשיב אי פעם
לרדיו במה?


קיפודה מתעניינת
במה שקורה בבמה


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/5/06 1:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מור דיין

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה