שפירא רותם / אליך |
וצחנת מתים לא הכתה באפי
עקרתי שמים, נלחמתי ברוח
חפרתי בור בשבילך, אהובתי
סחבתי מטען של רקב ויובש
השלתי עורי במדבר הלוהט
צרבתי ידי במתכת
המסתי ליבי בליבך
עורבים לעת לילה נפחו נשמתם
וירח אדום וגדול
תנשמת קטנה מגואלת בדם
ויופי עמוק ושחור
בשמלת ארגמן
זר שושנים צחורות מקיף את ראשך
שפתייך שחורות ופיך הנושך
יהלומים בעינייך, חדים ודוקרים
ועורך הקפוא מהדהד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|