דוד ברון / נדודי שינה |
כמעט מופתע נוכח שובו של הבוקר. סלסול ועוד סלסול. הלילה הבין
שזו שעתו האחרונה והחל לארוז בייאוש.
ואז הוא הגיע. נוהם, רועש, נרגן. האוטובוס הראשון של הבוקר.
הציפורים יכולות להמשיך לישון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|