חג פסח שמח!

ביום בו פסח האל על בני בית ישראל במכת הבכורות, נקבע בעתיד חג
שהוגדר כחג האביב וחג החרות.
מטרת החג היא להזכיר לנו דבר אחד:
החרות של האדם איננה תלויה בנסיבות וסיבות חיצוניות, אלא המקור
לחירות ולאושר הינו בתוך נבכי נשמתו.
חכמים אמרו:
"אין האביב מסמל את בוא פריחת הפרחים, אלא פריחת הפרחים מסמנים
את בוא האביב".
החרות שאנו רעבים לה איננה באה בשל החג, אלא אנו צריכים לחוש
את החירות על מנת שכל יום יהיה יום בו תפסח הדאגה מעל רוחנו,
בו יפסחו הלחץ והטרדה מעל נפשנו.
אנו חיים בצל ברגע שאנו בוחרים.
אנו בוחרים להיות בשמש ברגע שאנו בוחרים.
אנו בוחרים כאשר אנו בוחרים.
כאשר יראו דברי בלתי מובנים, הרי שעל האדם לעזוב את הקריאה
ולהביט אל נבכי הנפש ולשאול את עצמו:
"האם אני חופשי?"
חופשי מפני דאגות, טרדות, חרדות וחששות.
התשובה תהייה: " לא!"
אבל זה בסדר, זה מה שהופך אותנו לאנושיים.
אני דואג, חושש, חרד כמו כולם, אני מודה בזה אין לי כלל בעיה.
השאלה מה אני עושה עם זה.
האם אני מתעמת אם הדברים או שאני מעדיף לשים אותם בצד, לישון
עוד שעה, לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח ולהמשיך כאילו שהכל
כשורה.
שאני בוחר להיות...
אני בוחר בחרות.
החרות היא לבחור בבכי,
החרות היא לבחור בשמחה, בעצב, בדאגה, בטרדה, בחשש, בלחץ.
בהיותי בוחר, אני משכיל ומבין את בחירתי ואז משהו חדש נולד
מתוך הבחירה.
הבחירה מולידה את האפשרות לנער את הדאגות, החששות, והפחדים
ויוצרת מרחב חדש שבו הכל אפשרי.
החכמים אמרו:
"המגבלות היחידות של האדם הן אלו שהוא מציב לעצמו".
אני מאחל לכולנו בחג החרות לבחור מתוך מקום של עוצמה.

באהבה
אמיל