ליאור גוטליב / היא |
משאירות עקבות תמימות
ילדה וסנדלים
עם קוקיות וממתקים.
והיא אובדת בעולם, השחיתות נדבקת
לא מרפה והתמימות נאבקת
מגנה על שפיותה.
רגשות הסיוט גוברים
וממנה הצביעות והמרמה יוצאים
הקנאה מגרונה מדברת
היא כבר ילדה אחרת.
ובעייניה רק שחור
ריקני ושטחי
אך מה זה שם, בקצה האור
בברק עינייה, זיכרון טהור
של אהבה ותמיכה
המתחבאים עמוק בתוך ליבה.
כדי לשרוד בעולם לא צריכים להיות אנוכיים
עזרו לאחר ואל תתנו לצביעות להשתלט עליכם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|