היטלר היה צמחוני.

הוא האמין שהריגת בעלי חיים היא פשע, שחיטה כשרה היא עינוי,
אכל רק חסה בארוחות צהרים ברייכסטאג בזמן שהוא שחט את כל
המשפחה של סבתא וסבא שלי , את כל הדודים, הדודות, הבני דודים
והקרובים רחוקים (כאלו שרואים רק פעם בכמה שנים בחתונות) של
אמא שלי, של אבא שלי, של 6 מליון משפחות שפשוט גדלו בלי.

סבתא לא כועסת.

ביום שלקחו אותה לאושוויץ היא הבינה שאין תמיד ישועה ואלוהים
לא תמיד נענה לכל התפילות. כשמנגלה נתן לה את החיים ושלח את
סבתא  ואמא שלה למוות היא עדיין קיוותה שלפחות לתפילה אחת הוא
יענה, כשהיא חזרה מהמחנה לבית החולים בתת משקל וטיפוס היא כבר
לא טרחה להתפלל וכשהיא יצאה לבית השרוף שלה היא ישבה על גדות
מעט הדשא שנותר לא חרוך והרשתה לעצמה לבכות לראשונה.

לא בוכה.

סבתא ידעה שאם היה אלוהים הוא היה עוזר. תמיד אבא שלה שהיה
גדול בתורה לימד אותה שהאל הוא רחום, שהאל נותן לך יד בעת צרה,
שמאשפתות ירים אביון ויושיבו לסעוד עם הנדיבים.
סבתא הייתה יושבת כל יום על הדרגש שלה ויודעת שהיא תינצל,
שכולם ינצלו, שעברנו את פרעה ונעבור גם את זה. היא הייתה עובדת
ולא בוכה, כנשארה לבד ואחיותיה נעלמו בתאי הגזים, היא לא בכתה,
שהרגו את רוחל'ה  החברה הכי טובה שלה היא לא בכתה. סבתא לא
ידעה לבכות עם דמעות היא ידעה לבכות בפנים בתוך הלב כשכל חתיכה
בו נשברת, שהגוף מתענה ממכאובי הנפש, שהצורך להמשיך קטן מהצורך
לחיות, שהידיעה שהחיים לא יחזרו לעולם למסלולם לא מייאשת- רק
שלא יהיה רע יותר.

כשנולדתי.

סבתא אפתה המון עוגות כדי להפיג את הלחץ, אחר כך חודש שלם אכלה
רק עוגות, כי לחם לא זורקים לפח, גם לא עוגות. היא לימדה אותי
הונגרית כדי שתהיה לנו שפה משותפת, חיבקה אותי רק בסתר ולימדה
אותי לגמור הכל מהצלחת, לא כי יש ילדים שאין להם, כי אולי מחר
כבר לא יהיה.
הבית שלה היה מלא בכל טוב, מוחבא, תמיד רחוק מהעין כדי שאם
מישהו ישאל היא תוכל להגיד שאין. היא לימדה אותי שאין דבר כזה
אוכל לא טעים, שתמיד מבוגרים צודקים, שהיא אולי צועקת מתוך
שינה אבל התרופות גורמות לה לעייפות אז זה עדיף. סבתא לימדה
אותי לשמור שבת, להגיד תפילות גם כאלו שבטוח לא יענו, לבקש
ממנו שימור על כולנו, למרות שבפעם שעברה זה לא כל כך עבד.  היא
לימדה אותי איך מחבקים מישהו רק בסתר. שלא בוכים כשאין על מה
לבכות וכשכן בוכים עושים את זה לבד. סבתא לימדה אותי לאהוב את
הדברים הפשוטים ביותר, לימדה אותי להתגאות בעצמי, תמיד נתנה לי
לפתור בעיות של השכנים  כדי שהיא תוכל להתגאות בחוכמה שלי.
סבתא נתנה לי טילון כשהיה חם וקנתה לי בובה שמקלחים אצל רותי
במרכז המסחרי, אפילו שהדרך לשם הייתה ארוכה והייתי חייבת ללבוש
כובע גדול ולשתות ליטר מים בהלוך חזור כי היה הכבר חם.

סבתא לימדה אותי לאהוב באמת, בלי תנאים. כי ככה סבתא אוהבת את
אלוהים,  אולי כי גם הוא נותן חיבוקים רק בסתר.