|
מה שבי בדרך לא דרך
בנבכי הגוף גדל מתון מתון
כשאתה מביט עם ערב מעבר תשקיף רנטגן
מתבונן רואה מאום אך כתלים אצל גבי
ונעלם ממך
כה אגבי
וכך אני עודי פוכרת אצבעות או לשווא
מלטפת גבעת בטן קטנה וקטנה לבדי
מצטמקת אל בין צלעותיי שם השקט
טמון וחייו נרקמים ואז בלילות החמים
רטט קל בשכמות
עפעפיי נרדמים כנדוד החולות
זה רק שלבי הוא שלך
ברעום תיפופיו הקצובים בגללך
ורק שאני כה כמהה למתק זעיר של כמה רגעים
שבאים ושוטפים את ראשי ההלום
ועוברים בסך כדי שאוכל להמשיך
עם מה שבי בדרך לא דרך
גלום. |
|
|
דפש מוד שאלו
אותי עם אני
מרגיש קצת אהבה.
אמרתי לא, והם
ענו לי: תמשיך
לחלום. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.