|
אפודתי הירקרקה
מלבישה אותי תחושת קתרזיס
מלוות רנסנס שכוח אל
כמו שקיק תה אפוף נפטלין
וביצים כבושות מסורסות
שורטות קני נשימתי כסוכר
הסבוך אגמים ערפיליים.
ליד הנחל,
הרדופי שינה קלוקלת נגועים
כמו תלתלי התכלת של הבייבידול
רחקו ממני אלפי שתיקות
ואני כמו דג מלוח
שוחה לצד רקיקי הגבינה
והעוף המכובס
כמה שהם מחזירים אותי
אל הזיקנה הפואטית
המשכיבה אותי נחת
על ספת טלאים
וזכרונות מרירים |
|
|
מתוך כל
הסלוגנים
שרשמתי, את הכי
חרא אשרו.
בשביל לעצבן,
הא?
-האגומנייאק
מפאלו-אלטו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.