|
שוב החושך יורד
האורות כבו
והנה הלילה מגיע
ארוך הוא
בודד ואפל הוא הלילה
וטומן בתוכו נסתרות
את נסתרות הלב
אשר באור יום
כשהאורות דולקים והשמש זורחת
שוקעים הם עמוק בפנים
וממתינים לבואו של הלילה
ובהגיעו עולים הם אט אט ומתגלים
צורבים את הלחי
כאילו חורטים על הפנים את כאבי הנסתר
שיכירו בהם, שיראו, שידעו כולם
ומותירים בי צלקת, הדמעות שיורדות
אך אשמור למשמרת
את אהבתי הזאת!
2005 |
|
|
משה קרוי בא אלי
בחלום, אמר לי
עזוב אותך מהבמה
אלה חארות, תצא
מזה, מתי תבין
שכולם נגדך, אתה
חושב שאכפת
למישהו ממשהו?
עזוב אותך!
צא מהבמה ותתחיל
לחיות.
ד"ר מישה רוזנר
מנחם אבלים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.