[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מאיה אינקה
/
על עצמי, לא?

אז מי אני? שאלה קשה, הלוואי שהייתי יכולה לענות על זה לעצמי.
מה עדיף - לסטות מהנורמה, או להישאר במסלול הברור והטבעי שיועד
לך? אין לי מושג, שוב, הלוואי שהייתי יודעת לענות על זה.

אני בסה"כ ילדה רגילה, אפשר לומר, גדלתי בישוב ולמדתי באולפנית
- בי"ס לבנות דתיות, למי שלא יודע מה זה.
הדרכתי בבני-עקיבא - תנועת הנוער הדתי - שוב, למי שלא יודע מה
זה.
כן, הלכתי עם חצאיות מרבית חיי. כן, למדתי רק עם בנות. כן,
גדלתי במסגרת שיש בה מעין בועה, אבל כל זה אף פעם לא הפריע
לי.
סיימתי תיכון, והגיע הזמן ללכת לשרות לאומי, שוב, למי שלא יודע
- זה שרות חלופה לבנות דתיות.
ברגע האחרון התחרטתי (בכלל, ברגע האחרון זה דבר שאני עושה הרבה
בחיים). אז ברגע האחרון החלטתי להתגייס. יחידה מתוך חברותי,
אבל לא יחידה מתוך קבוצה.
סיימתי את הצבא וטסתי, הפעם הייתי יחידה מבין חברותי, ויחידה
מתוך הקבוצה שסובבת אותי.

וההורים?
יאמר לזכותם שתמכו בי לאורך כל הדרך. הם תמיד אמרו - תחליטי מה
שאת רוצה ואנחנו איתך.
לפעמים זה היה מעצבן, אבל לרוב הוכיח את עצמו.

טסתי עם דעות, השקפות, עלי ועל חיי. היו פחדים, והמון.
שבת, כשרות, התנהגות, וכו'.
לא חיפשתי פריקת עול, כי לא הרגשתי שיש מה לפרוק. לא חיפשתי את
עצמי, כי את עצמי מצאתי כבר מזמן. טסתי לראות מקומות יפים
ולחוות דברים חדשים.

אתם בטח תוהים האם היה לי קל?
קל בטוח לא היה לי.
לא לאכול בשר חצי שנה, לא לנסוע בשבתות, להיות יותר מודעת
לעצמך ולאיך שהסביבה תופסת אותך,.ועוד ועוד בעיות ותהיות.

יצאתי עם שותפה, סוג של חברה. ההכרות ביננו היתה שטחית, מאוד.
סיכמנו דבר אחד - שבשבת אנחנו עוצרות - מנוחה ושבתון.
לי היה קשה, לה היה עוד יותר.
לעצור כי את רוצה זה דבר אחד, לעצור כי את מחויבת לזה זה דבר
אחר לחלוטין.

לי היה קשה כי ידעתי שאין לי שותף ורע בנושא, כן, אותה חברה פה
לצידי אבל בלב חצוי.
החלטנו להיפרד. זה הדבר הטוב ביותר, לא?
כנראה שלא, כי לא נפרדנו. המשכנו באותה מתכונת אבל ברגישות
יתרה, בניסיון להבין את שני הצדדים.
אם בהתחלה רציתי שאחת כמוני - בדעותיי ובהשקפת עולמי - תצא
איתי לאותו מסע, גיליתי במהרה שדווקא מאותן בעיות ותהיות צמח
הטוב.
משברים יש לכולם, מה לעשות שבכל טוב צריך להיות מעט רע?
חזרתי לארץ - למסגרת.
היה קשה? היה מבלבל?
בהחלט.
תהיות, מחשבות, החלטות, חברים, מסגרת...

כן מסגרת...
שוב לחזור למסלול, לרוטינה שנמשכת ונמשכת, שאני צריכה להחליט
דברים.
ובכלל, המרחק ביני לאחרים גדל. כנראה שבמשוואה של סטייה
מהנורמה הבריבוע זו התרחקות.
אתם בטח תוהים לעצמכם מה היא כבר עשתה שהיא אומרת "יצאתי
מהמסגרת", אז תזכרו תמיד שהכל זה באופן יחסי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
רוק פסיכדלי
היא מוזיקה
נחותה!


פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/5/06 13:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מאיה אינקה

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה