הוא התקשר אתמול, נשמע לי קצת נסער.
הוא לא אמר הרבה, הבטיח לשוב מחר.
הבטיח לעטוף באהבתו לאור נרות,
אמר שיעבור הכל, ושוב נזכה לראות.
הבטיח שמיים, וים וכוכבים,
הבטיח ובנתיים אנחנו שוב צפים.
הבטיח שנזכה, הבטיח שנגשים,
צעד ועוד צעד והנה אנו רצים.
לא ברור לאן, ולא ברור מאין,
לא ברור מתי ולא ברור למה.
הבטיח:"נתראה גם בפעם הבאה."
הבטיח להגשים, מילא בציפיות,
הבטיח להביא למקום בלי חסרונות.
דברים רבים הבטיח, רובם ללא תכלית,
אמר שכבר מגיע, לוקח עוד מונית.
דיבר הרבה בלי לעצור, דיבר ואז שתק,
מילא את החלל אפור, שתק ונאנק.
עטף הכל בזעם, שחור ומכוער,
אתמול הוא התקשר, נשמע מעט נסער.
נסער היה כמו פעם - פשוט וכה מושלם,
נפער עוד חור בנתיים והוא כבר נעלם.
נדם ליבו לנצח, נדם לו ונרדם.
ושוב, אי שם, כמו פעם, לאט לו נעלם... |